החלוקה לשוק פנימי ושוק חיצוני מתייחסת למקור הביקוש לסחורות ושירותים בסין . השוק החיצוני הוא הצריכה המגיעה משוקי חוץ , ממדינות זרות המיבאות מסין , בעוד שהשוק הפנימי משמעו צריכה פנימית בסין , מצב בו אזרחי סין יוצאים לסופר - מרקטים ולקניונים , פותחים את הארנק וקונים . עד כה הייתה סין כלכלה מוטת יצוא , כלומר שהיא יצרה בעיקר על מנת ליצא ומרבית הסחורות שלה היו מוטענות על מטוסים , רכבות ואניות ועושות את דרכן ליעדי חוץ כדי להימכר בקנדה , איטלי ה , הודו , יפן ושאר ארצות העולם . היה בכך הגיון ששירת את סין בתחילת דרכה הכלכלית החדשה , הכסף היה מצוי בידיהן של מדינות אחרות ובידיהן היו גם הידע הטכנולוגי והמסחרי הנדרשים , סין הייתה זקוקה לכל אלה ובשל כך מכרה קודם כל מחוץ לה , היעד היה שוקי חוץ . עם הזמן השתנתה התמונה , היעדים של יצוא הושגו בהצלחה יתרה , כסף רב זרם לסין ואיתו ידע וניסיון בתחומים העסקיים והטכנולוגיים וכיום סין היא המדינה בעלת יתרות מטבע החוץ הגדולות בעולם , היא גם ממשיכה ליצא בכמויות עצומות כך שהכסף ממשיך לזרום והיא נהנית מעודף בסחר החוץ . זה הצליח טוב כל כך , עד שזה מתחיל ליצור בעיות ....
אל הספר