התקופה החדשה שנפתחה עם המהפכה הצרפתית , שלוש שנים לאחר מותו של מנדלסון , לא הביאה עמה את החברה החופשית , את הגבלתה של הדת לתחום ההכרה האישית וצמצומו של הפולחן לרשות הפרט , כ & י שחזו אותם אנשי ההשכלה . במקום זה קמה המדינה הלאומית המודרנית , אשר השלימה עם הכנסייה מתוך המכמה של שתיקה על תמיכה הדדית בין השלטון לבין הדת המאורגנת . באיחור גדול ומתוך חוסר רצון ניכר העניקה המדינה לבסוף זכויות אזרוז גם ליהודים , והיא הכירה ביהדות אחת הדתות , שנוח לה למדינה לבוא אתה לכלל . ' modus vivendi האמנסיפאציה היהודית פירושה היה ביטולן של אפליות לגבי היחיד , היא גם הביאה לייסודם של אירגוני קהילות מקומיים ועל מקומיים , עתים ביוזמת המדינה ועתים בת מיכתה או בחסותה .- גורמים רבים נצטרפו לחולל את השינויים היסודיים האלה במעמד היהודי והיהדות . עקרון השוויון בפני החוק , שהיה לכלל גדול בחיי החברה , פסל את מצב הדברים הקודם , בו התקיימה העדה היהודית בשולי החברה הכללית , כשהיא נתונה להגבלות חברתיות חמורות וכפופה לחוקים מיוחדים . גם 1 סקירה כללית ש . דובנוב , דברי ימי עם עולם , כרכים ח—ט . נ מחקר מקיף בדבר אירגוני...
אל הספר