השם 'משל' מופיע במקרא ככינוי לצורות ספרותיות שונות , שקשה למצוא להם מכנה משותף אחד . הוא אף משמש כותרת לאחד מספרי 2 החכמה במקרא . השימוש המגוון בשם 'משל' לציון צורות ספרותיות שונות , כגון : פתגמים למיניהם , מכתמים וחידות , שירים של מוסר השכל וקינות לעג מצביע אולי על שורשים משותפים ביצירה הקדומה שבעל פה ; אך מקשה על הגדרתו של המשל כסוגה מיוחדת לעצמה . עם זאת , בהוראה 'דמיון , ' 'שוויון דבר לדבר' שכמותה מוצאים בארמית , בערבית וגם באכדית , יש כדי להסביר את מקור השם ומהותו . דווקא הסוג המכונה היום בפינו 'משל , ' על פי ההגדרות הרווחות בתורת הספרות ( הפבולה והפרבולה , ( אינו מכונה בכינוי זה במקרא , אף שהוא קיים ומצוי במקרא : משל יותם ( שופ' ט , ח טו , ( משל כבשת הרש של נתן ( שמ"ב יב , א ד , ( משל יהואש על החוח והארז אשר בלבנון ( מל"ב יד , ט י , ( משל הכרם של ישעיהו ( ה , א ט , ( ובמידה מסוימת אף משל האיכר של ישעיהו ( כח , כג כט ) . כמותם גם המשלים האליגוריים של יחזקאל : משל הנשר והארז ( יז , ( משל הלביאה וגוריה ( יט , ( והמשלתו של מלך מצרים לארז בלבנון ( לא . ( מהותן של היצירות הללו כמשלים 1...
אל הספר