ההשוואה בין התיאורים של גבולות השבטים ובין התיאור של גבול תרחנתש מדגישה את המצע הספרותי המשותף לתיאורים . הדמיון בלשון התיאורים אכן מעיד על קיומה של מסורת כתיבה משותפת לרושמי גבולות במזרח הקדום , ודמיון זה בולט במיוחד מאחר שהוא משתקף דווקא מבעד לשיטות תיאור שונות מעיקרן . לאור קווי הדמיון הטיפולוגיים והספרותיים ניתן להציע תשובות אפשריות לשאלות שהוצגו בפתח הדיון : מה תפקידם של תיאורי גבולות השבטים במקור המנהלי המשוער , ומה מטרת שילובם בהקשר הספרותי המשני בספר יהושע ? ראינו כי התיאור של גבול תרחנתש מתווה את גבולות הארץ לסביבותיה , ובכלל זה גם את גבול תרחנתש עם ארץ חת גופה וגם את גבולותיה עם הממלכות השכנות ( שלא היו צד ישיר בחוזה ) ואפילו את גבולותיה בכיוון ארצות לכ במערב ( שכלל לא היו בשליטת חת . ( התיאור נכתב מתוך מבט על : מלך חת מגדיר למלך תרחנתש את התחום הניתן לו . עניין זה מאפיין תיאורי גבול שנכתבו בהקשר של הגדרת ריבונות . אבל אם ההיבט העיקרי של התיאור היה ביטחוני , המחבר התעכב רק על התיאור המשותף לארץ חת ולארץ הכפופה לו , ולא פירט את גבולותיה המקיפים של היחידה ( ראו לדוגמה התיאור של...
אל הספר