בשלושה מחמשת המקורות נזכר בשמות שונים הים התיכון "ים פלשתים" ( שמ' כג , לא , ( "הים האחרון" ( דב' יא , כד , ( "הים הגדול מבוא השמש" ( יהו' א , ד . ( באחד התיאורים נזכר גם "ים סוף" ( שמ' כג , לא , ( המזוהה עם מפרץ אילת . בתפיסת העולם הקדומה נתפס הים כגורם המתחרה באל , ומאבק האל בים והכנעתו הוא מוטיב מוכר במיתולוגיות של המזרח הקדום . סיפור הבריאה הבבלי 'אנמ אלש' מתאר את מאבקו של מרךך בתאמת , הים הקדמון ; יש בידינו עלילה אוגריתית המתארת את המאבק בין בעל ובין ים , וב'הוראות מרי כא רע' ממצרים נזכר המעשה של "הכנעת מפלצת המים" בין שאר מעשי האל לטובת האנושות . שקיעים מיתולוגיים הרומזים למאבק זה נמצאים גם בשירה 30 המקראית ( כגון יש' כז , א ; תה' עדץג טי ; איוב כוץב יג ועוד . ( בסוף המאבק הציב האל לים גבול שהוא "משמר" הסוגר בעדו ( איוב ז , יב ועוד , ( ומנע ממנו את האפשרות לפלוש לתחום הארץ : "אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו" ( יר' ה , כב ; השוו תה' קד , ט ; מש' ח , כז כט . ( הים נמצא אפוא מחוץ לתחום הארץ המגבילה אותו , ולהפך : הים מגביל את הארץ ומקיף אותה . ביטוי ציורי להשקפה זו מצוי ...
אל הספר