הונימן , שחקר את תופעת המריזמוס במקרא , הבחין בין שני סוגי מריזמוס . בשל המקום המרכזי שתפסו דבריו במחקרים שבאו אחריו אביאם כלשונם : מריזמוס , צורת דיבור שיש לה מאפיינים אחדים הדומים לסינקדוכה , מפרטת את האיברים החברים בסדרה או את חלקם — על פי רוב הראשון והאחרון , או הבולטים ביותר — וכך היא מסמנת את הסוג שאליו משתייכים האיברים או תכונה מופשטת אשר מאפיינת את הסוג ואשר היא משותפת לכל האיברים . באופן סמלי ניתן לומר כי מריזמוס הוא הביטוי הטעון A + Y או A + B + Y 8 סייבו , ( 1974 ) אהרוני ( תשמ"ז : . ( 74-72 קלאי ( תשל"ה : ( 27 עמד על דגמים גאוגרפיים המשתקפים בנוסחאות חוזרות שהן "תבניות טריטוריאליות קבועות ועומדות , ששימשו בכל מקום שההיסטוריוגראפיה הישראלית נזקקה להגדרת תחומים אלה . " ... במאמרו הוא מצביע על דגמים גאוגרפיים כגון גבולות ארץ כנען , גבולות ארץ ישראל , וכן תחומיה של נחלת כלל ישראל . אולם תבניות אלה וגם התיאורים שתוכנם אינו קבוע ואינו חוזר שייכים לתבנית ספרותית קבועה , וראוי לעמוד על כלליה ועל משמעויותיה . או A + X + Y אשר בא במקום הסדרה השלמה A + B + C ...+ X + Y והוא המייצג את ...
אל הספר