בדפוםה של מערכת המושגים שלנו אפשר להעמיד את אב מגמתה של תנועה זו , המכונה בשם תנועת הסוציאליזם , על הניסוח הבא : אין דין שיקופח שום אדם בזניקתו להשגתה של רמת החיים שלו ואין דין שיעוכב על ידי כך' שיחידים פלוניים או סיעות פלוניות המוחזקים בייחוד בממון הדרוש לצרכי הייצור , רואים עצמם זכאים ליטול לעצמם חלק גדול יותר בנכםי החיים המצויים בעיין , גדול מזה המגיע להם לפי חלוקה צודקת . אין ספק , שמגמה זו היא אב מגמה של מוסר , ובמלחמה הנטושה בין הטבע לבין הרוח פניה לרוח . מסתבר מאליו , שיש להפריד את המגמה העיקרית של הסוציאליזם מן התורה , שמגמה זו מבקשת להתבסס עליה . בידוע , שהתורה המארכםיםטית , למשל , עומדת על הדיאלקטיקה החמרנית וכופרת במלחמה שבין טבע ורוח , בחינת השקפת עולם תמימה ביותר ואף בלתי כנה מעיקרה ; מארכם אינו מודה , כשם שלא הודה בכך מורו ורבו היגל , בראוי , כלומר : בהת מרדותו של הרוח על הטבע , אלא במצוי , ובשימוש הלשון שנקטנו כאן , אינו מודה אלא ב' טבע' בלבד . מכאן אנו למדים : האנוכיות החמרנית היא בלבד מושלת בכיפה . יש התפתחות בדרך לאנושות מתוקנת יותר , אבל בתחומי החמדנות בלבד , היינו ...
אל הספר