כל חמשת זוגות המושגים מתפרשים לנו מבחינה קישוטית וגם מבחינה חי קויית . יש יופי של הטקטוני ויש אמת של הטקטוני ; יש יופי של הציורי , ויש מין תוכן של עולם , שלובש צורה רק בסגנון הציורי , ובו בלבד וגו . ' אולם בל נשכח , שהקאטגוריות שלנו אינן אלא צורות בלבד , צורות ראייה וצורות תיאור ! לפיכך כחייבות הן להיות ריקות מכל הבעה . אין כאן אלא סכימה שבגבולותיה יכול יופי מסוים ללבוש צורה : אין כאן אלא כלי הקולט ומחזיק ' רושמי טבע . אם דרך תפיסתה של תקופה היא מן הטיפוס הטקטוני , כגון המאה הט"ז , עדיין אין בכך כדי להסביר כלל את כוחן הטקטוני של דמויות ותמונות מעשה ידי אמנים כמיכלאנג'לו או פרא בארתולומיאו . אין זה נעשה בלא תחושה 'גרמית' שיוצקת את לשדה לתוך הסכימה . דבר זה , שאנו דנים ' בו , היה בחוסר הבעתו ( היחסי ) לאותם האנשים משהו המובן מאליו . שעה רפאל ששירטט את הקומפוזיציות בשביל ^ נ ^ יד ^ 'Villa לא היתד . לפניו שום דרך מחשבה אחרת אלא מילוי החלקות על ידי הדמויות בצורה 'חתומה' ; ושעה שרשם רובנס את תהלוכת הילדים עם עטרת הפירות , לא היתה אף לפניו אלא הדרך היחידה האפשרית , היא אותה צורה 'פתוחה , ' ...
אל הספר