ד. צדדים היסטוריים ולאומיים

מחזה מופלא הוא עד מאוד , כיצד בסביבות שנת 1500 חפץ המשטח כובש את הלבבות בכל מקום . כל שהשכילה האמנות להתגבר על עכבתה של ההסתכלות הפרימיטיבית , שבאמת ביקשה תמיד בכל מאודה לצאת משיעבודו של דבר שכולו משטח' אלא שיציאה גמורה לא היתד , לד ; . וכל שהאפילה האמנות ליישב דרכי שימושם של אקצרה ועומק החלל —כך עולה וגוברת תביעת הלב לראות תמונות , שתוכנן מקובץ במשטח ברור . משטח קלאסי זה — מראהו שונה לגמרי ממראה המשטח הפרימיטיבי , לא משום זה בלבד שעמוקה יותר הרגשת קשרם של החלקים , אלא משום שהוא מלא מוטיבים של ניגודים : ולא בא לכלל גילויו המלא כוחו של הפרוס והמקובץ אלא לאחר שעלו יסודות האקצרה , שמוליכים אל תוך התמונה פנימה . תביעת המישור אינה מחייבת , שיהא הכול ערוך במישור אחד ; אבל הצורות הראשיות צרי כות להיות עומדות במישור אחד . וצריך שיהא המשטח עולה ובוקע תמיד בחינת הצורה הראשה . לא תמצא במאה הט"ו תמונה , שיש בכללה מברירותה המשטחית של 'המאדונה הסיקםטינית' לרפאל ; וגם זה סימן היכר לסגנון הקלאסי , שהילד אצל רפאל , אף על פי שהוא מוקצר במידה ניכרת , בא וניצב בברירות גדולה בתוך המשטח . יותר משהיו הפרימי...  אל הספר
מוסד ביאליק

האוניברסיטה העברית בירושלים