א. הערות כלליות

חקירת הציורי ושאינו ציורי באמנויות הטקטוניות זה העניין המיוחד שבה , שכאן מגיע מושג זה לכלל הבדלה מן העירוב עם תביעותיו של החיקוי , והוא קם לנגדנו כמושג שכולו קישוטי . ברור , יש דברים בציור , שאינם בארדיכליות ; שכן מטבעה של הארדיכלות , שאינה יכולה להיעשות אמנות של מראית העין במידה שהדבר אפשרי בציור . אבל הבדל זה אינו אלא דבר שבשיעור בלבד ; ואנו יכולים להחזיק גם כאן בלא שינוי בצדדיה העיקריים של הגדרת הציורי . וזו התופעה כפשוטה : מן הארדיכלות יוצאים שני רשמים , השונים זה מזה בתכלית ; האחד בא כל אימת שאנו יכולים לתפוס את הדמות האדריכלית כדבר מסוים , מוצק וקיים ; השני בא כל אימת שעם כל היציבות שבה , כמראית תנועה לא פוסקת רוחשת סביבה , כלומר : השתנות . ואל נבוא כאן לכלל טעות של הבנה ! ברור , שכל ארדיכלות וכל קישוט מחשיבים ורואים דימויי תנועה מסוימים : העמוד עולה למעלה ; בכותל פועלים כוחות חיים ; הכיפה מתנוססת ; אף השריג הצנוע ביותר שבקישוט יש לו חלק בתנועה זו , שעתים היא מהלכת כבזחילה , עתים יוצאת כבקפיצה . ואולם עם כל התנועה הזאת — באמנות הקלאסית התמונה בעינה עומדת ; ואילו באמנות שלאחר הקלא...  אל הספר
מוסד ביאליק

האוניברסיטה העברית בירושלים