לשם הדגמת מושגינו אנו מסתפקים בעיקר בדוגמאות איטלקיות . הטיפוס הקלאסי התפתח כאן והגיע לדרגת נקיות , שאין למעלה ממנה 1 ובתחום הסגנון הציורי גלניני הוא בעל הכוח האמנותי , שאין גדול ממנו במערב . בדומה לדרך הניתוח , שהחזקנו בו קודם' אנו מסתכלים תחילה בשתי פרוטומות . ןלנדטו לא מא ^ אנו ודאי שאינו איש צ'ינקווצ'נטו ; אבל דודות צורתו , שהוא חותכה חיתוך פלאסטי , מפיסה את דעתך לחלוטין . אפשר שבצילום שלפנינו נשמע קול הפרטים קצת יתר על המידה . העיקר הוא , שהתמונה בכללותה מוקפת צללית מוצקה , ולכל צורה של פרט — הפה , העיניים , כל קמט וקמט — ניתן מראה , שכולו יציב' עומד , בנוי על רושמו של דבר שהוא קבע . בן הדור שלאחריו היה בוודאי מקבץ את הצורות בחטי בות גדולות יותר , אבל גם כאן כבר הוחוור לחלוטין האופי הקלאסי של הנפח , שהוא מישושי כולו . ודבר זה , שאפשר לפרשו במלבוש כמין זוהר , אינו אלא רושם הבא מחמת הרפרודוקציה . במקור באו כל הצורות של פרטי האריג בבהירות שווה , בסיוע הצבע . כיוצא בו אישוני העיניים , שהעתקם לצדדים נוח להתעלם מעיני הצופה , הוצאו לראווה על ידי צביעה . לא כן גרניני , שזה דרך מלאכתו , ש...
אל הספר