אנו נכנסים לעיון בשאלות המעסיקות את הביקורת העברית , החל ממחציתה השנייה של המאה התשעיעשרה ועד — בערך — לשנות העשרים השלושים למאה הזאת . האם ידעו , או לא ידעו' יוצרי הספרות העברית החדשה מה הם האידיאלים הספרותיים האמנותיים שלהם ? במשך מאה שנה נצטבר חומר לא מעט במחשבה הספרותית האמנותית' כגון : רמח"ל , יואל ברי"ל ( במבוא לספר תהילים — מבוא שכל עצמו מונוגראפיה מחקרית על מהות השירה ודרכיה לפי תפיסתו הוא כלפי תפיסת המחשבה הספרותית האירופית בדורו , דור קאנט ) ולוויזון ( ב'מליצת ישורון . ( ' אבל אין רואים את החומר הזה כשייך לסוג הספרותי שקוראים לו 'ביקורת , ' באשר הוא עוסק לא בניתוח ספרים או יצירות בודדות אלא במחשבה ספרותית על אידיאלים ספרותיים אמנותיים . לפיכך מקובל שהביקורת מתחילה אצלנו עם אברהם אורי קובנר , שפירסם בשנת 1865 את קבוצת מאמריו בחוברת בשם 'חקר דבר . ' או , לכל המוקדם — לפי דעת ההיסטוריונים — במאמרו של רש"י פין על שירת אד"ם הכהן לבנזון , שפורסם בשנת 1844 בכתב העת הראשון היוצא בליטא — 'פרחי צפון . ' במאמר זה יש גם מעין סקירה על התפתחות הספרות העברית החדשה עד ימיו . קלוזנר כותב : 'ה...
אל הספר