הטענה הרביעית אומרת , כי שירת ההשכלה היא מופשטת , אין בה ציוריות . גם טענה זו אינה נכונה . יש ויש ציוריות בשירת ההשכלה , והשאלה העומדת לפנינו היא : מדוע אין ציוריות זו מתבלטת במידה שתעניק גם היא את חלקה לשירה ? יש לזכור , כי לא תמיד הציור המופשט לעומת החושני קובע את ההפשטה בשירה , ולא הוא ההופך את שירת ההשכלה למופשטת . היו בעולם משוררים , כמילטון , ששאבו את ציוריהם מעולם הנראה בעינינו כמופשט — עולם שכולו חיים רוחניים : מוסר' דת , מלחמה ופחד . ולעומת זאת אפשר לגלות ציוריות מוחשית בשירת ההשכלה , אלא שאין בכוחה להעניק משלה לשירה — מדוע ? נבחן את השאלה על פי השיר 'הגיון לערב' לאד"ם הכהן לבנזון : אך עברה כ ;? עט אך הלכה לה ש '? ש עוד על אחרית ים ובעיני ח ? לה עודנה יורדת עוד שולי שלמתה וידעו ^ ןם נעור חי ש לצאת מתדזתית אבדון מסביב לארץ מןה אך ו ^ חילןה , עוד לא הךחיקןה , נכיר אשוריה , עוד ת 3 יט אחךה , מקןצה שמינו , נךאים אלינו , חשןימאךב ,
אל הספר