רות כורשסיין באחת ההרצאות שנשא הפרופסור אליעזר רובינשטיין ז " ל על הוראת הלשון העברית בבית הספר , הוא אמר כי יש ללמד את התלמידים מיניאטורות של מדע ההולמות את גילם . אם חושב המורה כי נושא מסוים קשה מדיי להבנת תלמידיו , עדיף שילמד רק את החלקים הפשוטים שבו או שלא ילמדו כלל משישנה אותו מהותית ויפגע הן באמת המדעית הן בתלמידיו הלומדים שגיאות . דברים אלו אמורים להיות נר לרגלינו בעבודתנו החינוכית . יתרונות רבים יש ללימוד התחביר . אמנה כאן את החשובים ביותר בעיניי : ( א ) פיתוח חשיבה מדויקת ופיתוח חשיבה לוגית ; ( ב ) הקניית כלים המסייעים בהבנת הנקרא ; ( ג ) הקניית יכולת להתמודד עם טקסטים כתובים בשפה זרה ; ( ד ) הקניית יכולת לרדת לעומקן של משמעויות סמויות בפרוזה ובשירה , לשון אחר הקניית "רגישות לטקסט . " בשנים האחרונות מושם דגש בהיבט הפונקציונלי-תחבירי בהוראת התחביר . אמנם כשלעצמה זו תופעה מבורכת , אך בעקבותיה הוזנח במידה רבה ההיבט החשוב יותר של התחביר לדעתי : פיתוח החשיבה והלוגיקה . עם השנים היו שהטילו ספק ביכולתם של התלמידים "להעביר " לתחומים אחרים את דרכי החשיבה שנרכשו בלימוד תחביר . כך גם רבי...
אל הספר