קבוצת התאטרון של ג'ונתן פוקס גיבשה במהלך עבודתה תבניות בסיס אלתוריות ( playback forms ) להצגת רגעים וסיפורים מחיי הקהל . לתבניות אלו התווספה במהלך השנים שורה של תבניות אחרות , פרי פיתוחן של קבוצות פלייבק נוספות . התבניות נועדו לאפשר לשחקנים להגיב כאופנים שונים להרהורים , למחשבות , לחלומות , לזיכרונות ולרגעים מסיפורי חייהם של הצופים המשתתפים במופע . בפרק זה נציג מדגם תבניות שפיתחו קבוצתו של ג'ונתן פוקס , קבוצות פלייבק באוסטרליה ואנסמבל הפלייבק הישראלי . קבוצות פלייבק בארץ ובעולם מפתחות תבניות הצגה משלהן או גרסאות שונות לתבניות קיימות . קבוצות רבות נעזרות בעבודתן גם באביזרים שונים : מסכות , צעיפים ובובות תאטרון . כאשר מכריז המנחה בתום הריאיון עם המספר : "כעת נראה את הרגע שלך בוינייט , " הוא למעשה נותן לצוות השחקנים ולמוזיקאי את האות להציג את הסיפור בתבנית הנבחרת . תבנית ההצגה היא הדבר הוודאי היחיד שמוחלט ( על ידי המנחה ) וידוע מראש ( לשחקנים ולמוזיקאי . ( זהו מעין מגרש משחקים מסומן , שבתוכו מתנהל תהליך האלתור . כל תכנית הצגה , קצרה או ארוכה , מתבססת על שיתוף פעולה . אין בה כל מימד תחרותי...
אל הספר