קהל הצופים יושב בסידור המאפשר לצפות במתרחש בזירת הבמה . על הבמה , או על משטח המוסכם כבמה , ניצבים כיסאות אחרים . אלה כיסאות השחקנים , שעליהם ישבו ויקשיבו לסיפורים השונים שיעלו מתנדבים מהקהל . בצד אחד של הבמה ניצבים כיסא של המוזיקאי , שולחן וכלי נגינה שונים . בצד אחר של הבמה ניצבים בסמיכות שני כיסאות נוספים.- כיסא המנחה וכיסא המספר . המופע נפתח עם כניסתו של צוות הפלייבק : המנחה , המוזיקאי והשחקנים . כניסתם מלווה לרוב כשירה או בקטע מוזיקלי . בשלב זה חברי הצוות מציגים את עצמם . כל אחד בתורו מספר לקהל משהו קטן על עצמו : תכונה , זיכרון , אירוע , הרהור או מחשבה . מיד אחר כך מתיישבים השחקנים והמוזיקאי בכיסאותיהם , ואילו המנחה פונה לקהל . הוא מסביר בקצרה מה זה תאטרון פלייבק , ומה עומד להתרחש במהלך הערב . אחר כך הוא מפנה לקהל שאלות כדי לאפשר התוודעות משותפת . האווירה מתחילה להתחמם . נוצרת תחושה של אינטימיות . הקהל הופך מקהל אנונימי לקהל אקטיבי , דרוך , קשוב ומשתף.- זה הגיע מהצפון הרחוק , זו נתקעה בפקקים , את זה הלחיצו כעבודה , זו מתכוננת נפשית לחופש הגדול במחיצת הילדים וכן הלאה . מתוך הדיאלוג ה...
אל הספר