על ג'ורג ' שטיינר לעורכים , קראתי את מאמרו המתוחכם של אסף שגיב " ) הבעיה היהודית של ג ' ורג ' שטיינר , " תכלת , 12 אביב התשס"ב , ( 2002 / הדן , בין היתר , בצירוף שעושה ג'ורג ' שטיינר בין אוניברסליות המבוססת על האידיאל הרציונלי של הנאורות ובין הגאווה שהוא חש בהשתייכותו לעם שתרם להתפתחותו של אידיאל זה . שגיב מוטרד במיוחד מדברי ההאשמה נגד היהודים ששטיינר שם בפיו של היטלר בספרו העברתן של א"ה לסן קריסט 1 בל . בדומה לשגיב טענתי גם אני במאמריי כי אפשר רק להתפלא על הדגש שמעניק שטיינר לנאומו של היטלר , שבו הוא תולה את מקור השנאה הגזענית של הנאצים בדוקטרינה המקראית של העם הנבחר . קשה שלא לתמוה על הטקסט של שטיינר , במיוחד לאור "הביקורת הקשה שלו על [ הסופר הצרפתי ] פרדינאנד סלין ... [ ו ] על הפיקציה הגזענית המהדהדת בכתבי הפרוזה הגזענית של הסופר . " הגזענות הקיצונית של סלין , טוען שטיינר , פוגעת באסתטיקה של יצירתו . עלינו לתהות , אם כן , האם גם שטיינר אינו פוגע , באופן פטלי , ביצירתו שלו .
אל הספר