מדינת ישראל כתופעה תיאולוגית

י וסף דן מהזרמים , nr < ובין המקיפים מאה חלק שנה הארי את שוררת הרוב של הסכמה הגדול התנועה עמוקה של הציונית העם בין היהודי היהדות בנקודה , עומדים החרדית עקרונית בתוקף בארץ אחת ישראל על : שני כך שלציונות ולמדינת ישראל אין משמעות דתית . מאז ראשית הציונות , ובמידה רבה עד היום , רואה היהדות החרדית לזרמיה בהקמת המדינה מפעל שגם אם הועיל לה ולעולם הישיבות , הריהו בכל זאת פרויקט חילוני ולא הישג שיש לו משקל תיאולוגי ; ורבים בתוכה רואים בה מרד ממש נגד ההשגחה העליונה , מרד העלול לגרור אחריו עונש קשה מצד אלוהי ישראל . התנועה הציונית לעומת זאת רואה בהקמת המדינה מפעל פוליטי הומניטרי , מפעל לאומי שנועד לגאול את עם ישראל מסכנת השמדה , לתת לו מעמד היסטורי בקהילייה הבינלאומית ולעשותו "עם ככל העמים . " פעמים רבות נלווית לתפישה זו שלילה של ההוויה היהודית המסורתית והתרבות ה"גלותית " ושאיפה להקים בישראל חברה "נורמלית , " חילונית באופייה , שתרבותה משולבת לחלוטין בתרבות החילונית האירופית והאמריקנית . למרות הניגוד הקוטבי בין שתי תפישות העולם הללו , הן מאוחדות בדחייה המוחלטת של כל דיון במשמעותן התיאולוגית של התנ...  אל הספר