יכולתם של ילדים להשתלב כהלכה בקבוצת העמיתים היא פועל יוצא של הכשירות החברתית ( social competence ) שלהם . כשירות חברתית היא מבנה התפתחותי רב-פנים הנסמך על מכלול של מיומנויות חברתיות . ( social skills ) ווטרס וסרוף ( Waters & Sroufe , 1983 ) הגדירו התנהגות חברתית כשירה כיכולת להשתמש במשאבים אישיים וסביבתיים כדי להשיג רווח אישי או הדדי בתחומי החיים השונים . כשירות חברתית מאפשרת להשיג מטרות אישיות באינטראקציות חברתיות באופן המקובל מבחינה חברתית , כדי לשמור על יחסים חיוביים עם אחרים לאורך זמן ובסיטואציות שונות . מכאן , שהיותו של אדם כשיר חברתית הוא דבר המבוסס על דעותיהם של האנשים הנמצאים עמו באינטראקציה , והוא מעיד על כך שביצועיו החברתיים נעשים בהתאם למקובל בחברתו , אם כי הם אינם בהכרח מושלמים . אם כן , כשירות חברתית היא מבנה גלובלי המורכב ממיומנויות חברתיות ספציפיות , שאינן תכונות אופי מולדות אלא התנהגויות הנלמדות במהלך השנים . ( Rubin et al ., 1998 ) כשירות חברתית היא יכולת מורכבת ביותר התלויה במיומנויות חברתיות בתחומי ההתפתחות השונים : קוגניטיביות , שפתיות , חברתיות ורגשיות . כץ ומקללן ...
אל הספר