לשיטות החקירה הפרשניות בכלל ובתחום הילדות בפרט יש היסטוריה מובחנת וארוכה במדעי החברה . לאחרונה התעורר עניין מחודש בשיטות הפרשניות בתחומי המדע השונים . הדבר מתבטא בעוצמה רבה בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית החוקרת את עולמו של הילד בגיל הרך . העניין המחודש בשיטות הפרשניות נובע משינויים חברתיים-פוליטיים שמדגישים גישות פוסט-מודרניות להבנת תהליכים חברתיים-תרבותיים . בתחום המחקר נובע העניין בשיטות אלה מהביקורת על הגישות האמפיריות המובהקות . הגישה הפרשנית היא תחום אינטר-דיסציפלינרי , המעוגן במקורו באנתרופולוגיה וקשור לתחומים נוספים כמו תקשורת , סוציולינגוויסטיקה , ניתוח שיח , סוציאליזציה של השפה ועוד . כאמור , גישות שרווחו בעבר תיארו את תהליך החיברות כהפנמה של המיומנויות ושל הידע של המבוגרים . גישות אלו הגדירו את תהליך ההתפתחות כתהליך ליניארי הנע מחוסר בשלות למיומנות בוגרת , אשר בו מתייחסים לילד כאל יצור פסיבי המעוצב על ידי מטפליו . תחילתו של השינוי בדרך חשיבה זו החלה עם הגישות הקונסטרוקטיביסטיות לחיברות , שהדגישו את האקטיביות של הילד ואת החשיבות של פעולות הילד לגבי סביבתו . ברוח זו ניתן לראות את...
אל הספר