במקביל להתפתחות התיאוריה של פרויד ולהתפתחות הגישות הפסיכואנליטיות האחרות אשר אפיינו את החשיבה באירופה המערבית , החלה להתגבש בתחילת המאה 20-ה בארצות הברית הבנה חדשה לגבי טבע האדם והתפתחותו , שמקורה בגישתו של הפילוסוף בן המאה 7-ה ו ג ' ון לוק . ( Locke ) לוק הציג את הרעיון לפיו הילד נולד כלוח חלק tabula ) , ( rasa וההתנסויות במהלך החיים מטביעות עליו את חותמן . א . ביהביוריזם ג ' ון ווטסון , ( Watson ) אימץ את רעיונותיו של לוק , פיתח אותם מחדש והגדירם כגישת הביהביוריזם . ווטסון טען גם הוא כי הסביבה היא הקובעת את אופי ההתפתחות וההתנהגות של הילד ואת מהלכן . גישתו התייחסה לחיברות כאל תהליך לימודי , ואל ההורים כמורים לילדיהם . על פי גישה זו , עקרונות של התניה קלאסית ושל התניה אינסטרומנטלית מפעילים את התהליכים שבעזרתם לומדים ילדים כיצד עליהם להתנהג . ההורים מספקים תגמולים המחזקים התנהגויות רצויות , ונותנים עונשים המכחידים התנהגויות לא רצויות , בעוד שלרגשות יש חשיבות מועטה . הביהביוריזם מתייחס לילד כאל יצור טוב , שכדי להופכו לאדם תורם ויעיל לחברה צריך רק לחושפו לתהליכי החיברות הנכונים . ( Macco...
אל הספר