נושאו של השיר הוא תחושתו של ילד שמן המבקש להיות במצב אחר . בסופו של תהליך נוצרת אצלו השלמה עם מצבו הפיזי , הגוררת אחריה כמובן גם השלמה רגשית . השיר פותח במעין הצהרה כללית - "זה באמת מעצבן להיות שמן" - אמירה הנאמרת ממקום אוניברסלי . אולם מכאן ואילך הדובר מתאר את תחושותיו בגוף ראשון . הבחירה לדבר על התחושות בגוף ראשון מעניקה תוקף אינטימי לנאמר . הדברים נמסרים כחלק מתהליך של חוויה שהדובר שותף לה , מה שמעצים את הקושי העולה בשיר - הקושי לרזות . כדי להבליט את חוסר היכולת לשמור על משקל יציב , גם עיצובו הטיפוגרפי של השיר אינו אחיד . הבתים פעם "רזים" ופעם "שמנים . " המילים "שמן" ו"רזה" חוזרות בשיר פעמים מספר . בכך הן מדגישות את הרעיון המרכזי שבו עוסק השיר , והופעתן לסירוגין מעצימה את הטלטלה הרגשית שהדובר חווה , טלטלה שבין להיות שמן לבין הרצון להיות רזה . אמירתו המתריסה : "לכל הרזים ... לא יזיק ... טיפ-טפה להשמין " ... נובעת מתחושת התסכול המלווה אותו . ההנחה הבסיסית המוצגת כראש השיר , כי "זה באמת מעצבן להיות שמן , " נתפסת כמס שפתיים שהגיבור משלם לחברה . הוא מונה את הדברים שהיה יכול לעשות כדי להס...
אל הספר