דוויודי וגרדנר ( בתוך דוויודי , ( 1999 טוענים , כי בני אדם בונים את חייהם סביב משמעויות מסוימות . הם הופכים את חוויותיהם לסיפור , כיוון שהסיפור מקנה משמעות , ומשמעות מאפשרת לנו להכניס סדר וארגון בחיינו . ברוקס ( Brooks , 1984 : 3 ) מרחיב ואומר : ח"נו שזורים בסיפורים , אלה שאנו מספרים או שומעים אותם , אלה שעליהם אנו חולמים , אלה שאותם אנו מדמיינים או שהיינו רוצים לספר . כל אלה משתלבים בתוך סיפור ח"נו , שאותו אנו מספרים לעצמנו במעין אפילוג אפיזוז י , לעתים מודע למחצה , שלעולם אינו פוסק . אנו חיים בתוך סיפור , כשאנו מספרים שוב ושוב על אודות מעשינו בעבר , ומעריכים מחדש את משמעותם , צופים את תוצאותיהן של תכניות'נו לעתיד , ממקמים את עצמנו על פרשת דרכים בין כמה סיפורים ש 0 רם הושלמו . החיים , אם כן , מחייבים אותנו ליצור סיפורים כדי שנוכל להקנות משמעות לאירועים המתרחשים בחיינו , אולם בו-בזמן הם גם מציגים לנו סיפורים של אחרים , שבעזרתם אנו מבינים את המשמעויות של חיינו . רוברטס ( Roberts , 1994 ) העוסק גם הוא באיכויותיו של הסיפור בטיפול אומר , כי הסיפור מציע למטופל דרך לספר את חוויותיו מבלי לכפו...
אל הספר