" הגוף האנושי הוא מטפורה לסדר חברתי וליחסי עוצמה . הוויכוח סביב ממדיו , תפקידיו ותפקודיו הוא ראי לנורמות אסתטיות וליחסי עוצמה , הסובבים סביב שני צירים אלה" ( גבעון , . ( 91 : 2002 תפקידי הגוף הנשי השתנו במהלך ההיסטוריה ; מגוף שתפקד בעיקר בספרה הביתית הוא נעשה מוקד התבוננות בספרה הציבורית . שורה של מומחים בתחומים שונים : רפואה , תזונה , אופנה , פסיכולוגיה , אסתטיקה וצילום , בוחנים את הגוף כדי לאגור ידע ואחר כך ליישמו על הגוף לבחינה חוזרת , לשכלול שיטות העבודה שתכליתן להגביר את תפוקותיו . כך הפך הגוף יותר ויותר מוקד לפיקוח : מודדים אותו , ממקמים אותו , קובעים לו סדרי . עבודה , מחשכים תשומה ותפוקה ומגדירים לו משימות ואידאלים ( שם . ( זהות ה"אני" היא תוצר של סינתזה שחלה בגבולות ה"אני" בהתבגרות , אבל מתעדכנת כל הזמן . תהליך המיזוג יוצר תחושת ממשות בתוך המציאות , מה שנוגע הן ל"אני" הגופני והן לאידאל ה"אני . " ה"אני" מורכב גם מ"אני" של אחרים , ונבנה תוך התייחסות לזולת בתהליך תקשורתי של הדדיות ושלילה . תהליך זה , הבוחן את הזולת באמצעים רבים , תוחם אותו לזהות חיובית או לזהות שלילית כדי לגבש את ...
אל הספר