בורנונוויל , שנולד בקופנהגן לאב צרפתי ולאם שוודית , היה דני נאמן כל חייו . הוא למד אצל אוגוסט וסטריס בפריז והיה יכול לזכות בתהילה כאמן מופיע בכל רחבי אירופה , אך בחר במקום זאת לפתח את כישוריו האמנותיים של הבלט הדני המלכותי , שבו שירת כמעט ברציפות ארבעים ושבע שנה . בורנונוויל צפה בסילפיד של טאליוני בפריז . הוא הזמין מוזיקה חדשה מאת הרמן לבנשולד , לפי התמליל המקורי של שארל רו ח וחיבר לה כוראוגרפיה משלו . אף על פי שלוסיל נראן , בת טיפוחיו , גילמה את הסילפיד , הוא חיזק מאוד את תפקידו של ג'יימס , ועשה אותו חשוב משהיה בגרסה הצרפתית . זאת מכיוון שתודות לשיטות הלימוד המצוינות של בורנונוויל , שמרו הרקדנים הדניים הגברים על מעמדם גם בתקופה הרומנטית . סילפיד הדנית זכתה להצלחה מיידית ושומרה מאז ברציפות ברפרטואר - תפקידיה מועברים מדור לדור . זו גם הגרסה שמוצגת לרוב בימינו . אריק ברון , שהתפרסם בתקופתנו בגילום תפקידו של נ'יימס , תיאר כהלכה את חיוניותו הנמשכת של התפקיד : "כל שברצונו לתפוס הוא חלום הקיים רק בעיני רוחו , כזה שאיש אינו מסוגל לראות מלבדו . הוא אסקפיסט אמיתי ... שאינו מאמין אלא בחלומו , וע...
אל הספר