על הבמה נראה קבר ענק שדפנות העפר שלו מגיעים לגובה מטר . קברן מתחיל לשפוך לתוכו עפר . לצלילי מוזיקה מחרישת אוזניים , מגיעה בחיוך אל קדמת הבמה רקדנית חסרת ידיים , הנראית כמו פסל מנותץ . העליצות הצוהלת של הוואלס הרוסי הבלתי נגמר הופכת את חיוכה למאולץ ואת הכניסה המרשימה שלה לאקט של חוסר אונים . היא אדם פגום , אשר במשך רגע ארוך חושף את עצמו ומתמודד בגבורה חרישית עם כמיהתו לאושר . גבר נכנס , מכסה את כתפי האישה במעיל ומוביל אותה החוצה . אישה נעטפת בשטיחים שהובאו אל הבמה . גבר משיא בני זוג השוכבים על הרצפה כמתים . המוזיקה מחרישה את דבריו , בזמן שהוא מסובב בזהירות את ראשיהם זה מול זה לקראת נשיקת הכלולות והגופות חסרות החיים מתגלגלות למצבן הקודם ונפרדות זו מזו . גבר אחר מוביל פנימה אישה השרה ומתווה באצבעה סימנים באוויר . הוא מניח אותה על הרצפה ומנסה להחניק בהתרגשות מבוישת את אות החיים הענוג באמצעות מעיל חורף כבד . הדיבור בקבר האחים אסור . המוזיקה מתחלפת בקינה בוליבית . על רקע האנחות והבכי , רקדנית בשמלה שחורה ללא כתפיות קופצת ממקומה אל קדמת הבמה ומנפנפת את זרועותיה בריקוד . קול של רוח רפאים מכריז...
אל הספר