בניגוד לקפה מילר , קונטקטהוף * ממשיך את ההתפתחות הסגנונית שהחלה עם הוא נוטל את ידה בידו ומוליך אותה לטירה , האחרים באים בעקבותיהם . אם כי , מציאות ההפקה התיאטרלית מוצגת כאן בצורה נחושה יותר . שני מישורים מצטלבים ביצירה זו : שיעור ריקוד שבו נפגשים גברים ונשים התרים אחר קרבה וחיבה ; והמציאות על הבמה המאלצת כל העת את המופיעים עליה להציג ולמכור את עצמם . מישורים אלה נבחנים באמצעות דרמטורגיה השאולה מעולם הרביו ומבוססת על קטעים קצרים . קונטקטהוף הוא חלל גדול וגבוה - אף הוא בסגנון סוף המאה ה - 19 אולם ריקודים עם במה קטנה שכיסאות מסודרים לאורך קירותיו ופרט לכך נמצאים בו רק פסנתר וסוס נדנדה מכני . המקום דומה לאולם החזרות של הלהקה מוופרטל , בית קולנוע שעבר הסבה . פינה באוש יוצרת זיקה לתנאי העבודה הממשיים של הלהקה ומדגימה באמצעותם את האילוצים הכרוכים בעשייה התיאטרלית ובציפיותיו האילמות של הקהל , שאת תשומת לבו חייב כל אחד מן המבצעים לכבוש באמצעות ייחודו . בקונטקטהוף , המציאות והתיאטרון נפגשים ואותם אילוצים פועלים עליהם . במקום זה , המשמש ברגיל כנקודת מפגש של זונות ולקוחותיהם , הגוף עומד למכירה . ...
אל הספר