כבר שנים רבות הקלישאה על עריכה היא : "סרטים נוצרים בחדר העריכה " . אלו שטויות . אין עורך קולנוע שהצליח אי פעם להציג על המסך דבר מה שלא צולם לפני כן . עם זאת , יש סיבות להיווצרותה של הקלישאה הזאת . בשנות השלושים והארבעים ערכו הבמאים את הסרטים שלהם בעצמם רק לעתים נדירות . שיטת האולפנים תחמה בקפידה בין התחומים השונים . היתה מחלקת עריכה ובה עורך ראשי , וכל שאר העורכים היו צריכים לציית לו . העורך הראשי צפה בסרט הגמור אפילו לפני הבמאי . למעשה , הבמאי לעתים לא צפה בסרט שלו לפני השלמתו . סביר להניח שהוא היה עסוק בעשיית סרט אחר . בימים ההם הבמאים שהיו קשורים בחוזה לאולפן עשו ארבעה , חמישה , לפעמים שישה , סרטים בשנה . כמו כל שאר עובדי האולפן , הם פשוט קיבלו עבודה חדשה ברגע שסיימו את הקודמת . לפעמים הצטרף הבמאי לסרט רק שבוע לפני תחילת הצילומים . מחלקת האמנות הכינה את התפאורה ובחרה את אתרי הצילום , אם היו כאלה . מחלקת הליהוק בחרה בצוות השחקנים מתוך המאגר הקשור בחוזה לאולפן . מחלקת הצילום בחרה את הצלם , מחלקת התלבושות בחרה את המעצב וכן הלאה . הבמאי הצטרף למבצע שכולו הוחלט ונקבע מראש , והוביל אותו ר...
אל הספר