העובד, הרווחה והארגון

יעל דובר הקדמה במאמר זה ברצוני להציג מספר אירועים ארגוניים המתארים את ההתערבויות שלי כיועצת . בכתיבתי אנסה להמחיש דרך הסיפורים הארגוניים את הקשר בין תפיסת הרווחה הארגונית לבין מטרות הארגון ואת הקשר בין ההבנה הקלינית לבין היכולת ללוות מנהלים בתהליכים הארגוניים . הפרספקטיבה התיאורטית שלי מבוססת בעיקר על התיאוריה הפסיכואנליטית הלאקאניינית . אתמקד באירוע ובסיפור - כמקובל בכתיבה נאראטיבית - בהנחה שהסיפור עצמו יבליט את העמדה שאני מתמקמת בה , וימחיש את האמירה המקצועית תוך הרחבה תיאורטית באמצעות תיאור האירועים . ניתן לומר שבמאמר זה אני מציעה תפיסה חדשה בנוגע לרווחה תעסוקתית . עבורי המושג "רווחה " בהקשר של ארגונים מתקשר בצורה אסוציאטיבית ל"אנחת רווחה " - לרווח המאפשר נשימה , למרחב המאפשר תנועה , לתחומ שאפשר ליצור בו . אקדים ואומר שבמילה " רווחה" איני משתמשת באופן המקובל בארגונים , שבהם רואים ברווחה בעיקר "רווחה טובה " - קרי אירועים , חופשות , הלוואות ותרבות פנאי . אני מתכוונת במילה "רווחה" לרווח שיש ליצור לפרטים בארגון על מנת שיוכלו להתנועע בפיתולי האיווי שלהם , על מנת שיוכלו ליצור . כוונתי לאי...  אל הספר
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני