מקצוע שיש בו כאב

תמר בליץ ויובל פיורקו משוחחים עם איתמר רוגובסקי בשביל שנינו אתה סוג של מוהיקן בתחום הייעוץ הארגוני [ צוחק . [ מה אתם רוצים לשאול ? השאלות שהצעתם מכסות הרבה תחומים , בעיקר האישיים . באיזו מידה תרצו שאפרט ? פסיכואנליזה עד הסוף לא , פסיכואנליזה זה מהתחלה . לא מהסוף . אין סוף . פרויד הוא שאמר – אין אנליזה שנגמרת , אין סוף . אז תתחיל מבראשית : איך זה התחיל ? הסיפור הוא אישי מאוד . תראו , הסיפור מוזר . הרי אני נולדתי בארגנטינה , בתודעה גבוהה מאוד שאני פליט , ושבעצם הגעתי לשם במקרה . הסבים שלי ברחו מהרדיפות והגיעו לארגנטינה כי שם קיבלו יהודים . יש תודה והערכה רבה לתרבות הקולטת , ואני ספגתי אותה לגמרי . אפשר לומר שאני חלק מהתרבות הזאת והיא חלק ממני , יותר מהתרבות הישראלית . ודאי לא ידעתם – אני אפילו לא קורא אותה . מה אתה לא קורא ? אני לא מתמצא במחברים עכשוויים . הם לא חלק מההווי שלי . מצד אחד , מבחינה אידאולוגית זה לא תקין . מצד אחר , יש לי תחושה של פליט , שבכל זאת זו לא התרבות שלי , בעומק הדברים . מגיל צעיר מאוד נשלחתי ללמוד בתלמוד תורה בבואנוס איירס . אני דובר עברית מילדות . ספגתי יהדות מגיל...  אל הספר
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני