אסף ע נברי לבה , ' סיפוריו ספרות סיפור . העברית אינם סופר ספרות ההולך יש מהות עברית בדרך משלה זו , גם כותב אם . ישנה ספרות לשונם דרך עברית עברית מסוימת . . סופר הספרות , עברית שאינו , הנכתבת לספר הולך בישראל בעשורים האחרונים היא ספרות שנטשה דרך זו . מעשור לעשור מתרחקת הספרות הישראלית ממורשת הסיפור העברית , ובעשור הנוכחי היא רחוקה ממורשת זו כפי שלא הייתה רחוקה מעודה . המשמעות שתיוחס כאן למושג "ספרות עברית" אינה זהה למשמעויותיו השגורות של מושג זה . יש התופשים "ספרות עברית " כספרות שנכתבה על ידי יהודים , יש התופשים אותה כספרות דתית ויש התופשים אותה כספרות שנכתבה בלשון העברית . תפישות אלו אינן מספקות הגדרה פואטית ( ספרותית , אמנותית ) של "הספרות העברית . " וההגדרה הפואטית היא זו הנחוצה לנו . "ספרות עברית , " במובן שישמש אותנו להלן , היא ספרות המממשת את עקרונותיה של פואטיקה ( אסטרטגיה אמנותית ) מסוימת , שהתנ " ך הוא המימוש הראשון ( אך בשום אופן לא היחיד ) שלה , ואשר חלק ממימושיה בספרות העולם לא נכתבו בעברית ; אם טולסטוי , למשל , מפגין כתיבה "עברית " יותר מכתיבתו של פרוסט , אין זה נוגע לשפה ...
אל הספר