ספרות עברית לעורכים , קיימות שתי דרכים ליצור ספרות " אתנית " או "לאומית " ולחקור אותה : האחת היא להתמקד בקבוצת הסופרים והיצירות המזהים את עצמם כשייכים ללאום כלשהו ולהתבונן בחוטי השתי והערב - בשונה ובשווה שבהם . האחרת היא לזהות את החוט המשותף הקושר בין הסופרים האלה ולהוציא מן הכלל את אלה שאינם מתאימים - ובתוך כך להגדירם כ '' לא שייכים " או "נגועים " באופן כלשהו . לשתי הגישות יש חסרונות : בגישה הראשונה הגבולות הקובעים איזו ספרות שייכת ללאום כלשהו עלולים להיעשות מטושטשים יתר על המידה . הגישה השנייה עלולה לעוות את העובדות עיוות חמור לשם הטוהר האינטלקטואלי - לשם הניסיון לשרטט גבול ברור וקבוע במקום שאין גבול כזה . מאמרו של אסף ענברי " ) לקראת ספרות עברית , " תכלת , 9 אביב התש '' ס / ( 2000 סובל מאוד מחסרונות הגישה השנייה . תחילה נתמקד בתיאור שלו לעולם העתיק ( בייחוד הודו ) ואחר כך נראה כיצד הוא מצייר את הספרות בת זמננו .
אל הספר