תפיסת הרצף במהלך ההיסטוריה של הרעיונות קשורה קשר אמיץ לתפיסה תכליתית של ההתרחשויות בעולם . אריסטו , הפילוסוף שהנחיל לעולם את הסיבה התכליתית כיסוד מהותי של הטבע , טען כי הטבע מסרב לענות על כמיהתנו לקווי תיחום ברורים.- הטבע עובר בהדרגה כה גדולה מן הדומם אל החי עד שבגלל רצי 110 נם שוב לא "תכן להבחין בגבול שכיניהם ; רש טין אמצעי השייך לשתי הממלכות , כי הצמחים באים מיד לאהד הדוממים ; ( הצמחים ( בדלים וה מזה בשיעור בו ל 1 קחים הם לכאורה חלק בחיים , כי בהשוואה לגופים אחרים , בתר ה / א לכאורה שהמחלקה בכללותה יש בה חיים אבל בהשיאה לבעלי חיים , נראה כאילו אץ בה חיים . והמעבר מצמחים לבעלי חיים הוא רצוף ; כי יכול אדם לתמוה אם צורות-ים מסוימות הן בעלי חיים או צמחים , כי רבות מהן מחוברות לסלע " והן מתות בהעתקן ממנו . ( לאבג'וי , ( 64 : 1968 כפי שנוכחנו לדעת מהקריאה בחלק א' של שער זה - "סקירה היסטורית של חקר תופעות החיים" - אריסטו הבחין בשלוש רמות היררכיות של פעילות ביצורים חיים . מאחר שהתפקודים השונים המאפיינים את האורגניזם נתפסו על ידו כמואצלים מכוחה של הנפש , ראה אריסטו את הנפש כמתפקדת בשלוש רמות ...
אל הספר