התפיסות על פיהן ישנם יצורים "חיים" יותר ויצורים "חיים" פחות רווחות בקרב ילדים ובוגרים כאחד . תפיסות אלו נחלקות לכמה סוגים : תפיסה הרואה את הצמחים כקבוצת ביניים בין דוממים לבין בעלי חיים ואדם . הצמחים נתפסים כחיים פחות מבעלי החיים אך יותר מאבנים . בעלי התפיסה הזאת מכירים בעובדה כי הצמח מגלה כמה מאפיינים של חיים , כגון צמיחה ופריון . הם עשויים לראותו כחי גם בהיותו מועיל לאדם . לעומת זאת , לצמח חסר מאפיין חיים בולט ביותר - התנועה ממקום אחד למשנהו . יתרה מכך , אין לו איברי תנועה , אין לו חושים ואין לו נשמה . בעלי תפיסות מאנישות , הנוטים לראות באדם מודל ליצור חי , יצביעו על השוני העצום בין הצמח לאדם ועל מידת החיים הפחותה אצלו בהשוואה לזו המצויה באדם ובבעלי החיים . תפיסה זו מתארת אפוא רצף בן שלושה שלבים . דומם , צומח , חי . תפיסה חלופית אחרת מסווגת את קבוצת בעלי החיים לקבוצות משנה : חיות מהצד האחד , ויצורים שאינם חיות מהצד האחר . עם הקבוצה הראשונה נמנים יצורים המוכרים לילדים כחיות מחמד , חיות משק וחיות המאכלסות את גני החיות . עם בעלי החיים בקבוצה זו - דוגמת כלבים , חתולים , פרות וסוסים - אנו...
אל הספר