שיטתו של אחד העם מתבססת על עקרון הלאומיות , שהוא פרי צמיחת התרבות המערבית . כזכור , הגותו הושפעה מהספרות הרוסית , מהפילוסופיה היהודית של ימי הביניים , וכמובן מספרות ההשכלה . ברור כי חיבורו "המוסר הלאומי " נכתב על בסיס הערכים החילוניים , כחירות המחשבה והערעור על מוסכמות . בבקשו תשובה לשאלת המצוקה היהודית שנוצרה עקב האמנציפציה , הוא מיקד את המצוקה הרוחנית בשאלת הזהות ודן בשאלה מהו הכוח הרוחני אשר יגבש את הזהות היהודית-לאומית . בעבר , לפני התפתחות המושג "לאומי , " מי שקיים מצוות ולמד תורה נחשב כיהודי . בתקופת ההשכלה הרגישו ה " משכילים " היהודים כי ההתרחקות מהדת מרחיקה אותם גם מן העם , וכי כדי להתקרב חזרה אל העם עליהם לשבור את חומת הדת . הם שבו לעם בהרמת דגל "לאומיות יהודית" מבלי לשוב אל הדת היהודית . לדידם , "לאומיות יהודית " משמעה רק רגש השתייכות לעם ( מה שבהכרח יצר התנגדות אצל החרדים , שגרסו כי אין להפריד בין הדת היהודית לעם היהודי . ( בהתאם לכך , השאלה מרכזית שלהם הייתה : "האם יוכל אדם להיות יהודי בלאומיותו למרות היותו חילוני " ? ה " לאומיים " עצמם נחלקו לשתי מפלגות - ה"מערביים" ( מערב...
אל הספר