במסגרת טיעוניו של הנתבע הוא רשאי גם להעלות טענת קיזוז של זכות או תביעה שלו כנגד התביעה של התובע . מדובר בזכות או תביעה של הנתבע שיכולות היו להיות עילת תביעה בתובענה נפרדת של הנתבע נגד התובע , והתקנות מאפשרות לנתבע , במקום להגיש תביעה נפרדת נגד התובע , לעמת את תביעתו שלו כנגד תביעת התובע , במסגרת כתב ההגנה שלו לתביעת התובע . יש לזכור כי משבחר הנתבע להעלות את תביעתו בגדר של קיזוז , היא נשארת טענת הגנה , במלים אחרות : אם תביעתו של התובע עוכבה , הופסקה , נמחקה או נדחתה , לא ייתן בית המשפט פסק דין בקשר לקיזוז . הוא הדין אם סכום הקיזוז גדול מסכום התביעה . אם בית המשפט יקבל את טענת הקיזוז , הוא ידחה את תביעת התובע אך לא ייתן לנתבע פסק דין על הסכום העודף . בכך שונה קיזוז מתביעה שכנגד , עליה נדון בהמשך . עד פסק הדין בעניין קניגסהופר היו דעות שונות בפסיקה בקשר לקיזוז . היו שסברו כי טענת קיזוז היא זבות מהותית , ולכן יש צורך בהוראה בחקיקה ראשית המאפשרת קיזוז , וכי ההוראות אשר בתקנות רק מתוות את הדרך לטענה בזו . אחרים סברו שזו טענה דיונית , וניתן לטעון אותה מכוח התקנות בלבד . ההכרעה באה מפיו של השו...
אל הספר