מכבר במגילת < דינת כולו ישראל ובין העצמאות הזיקה עסוקה , לאזרחיה ומה משחר שמעניין לידתה הלא יהודים , בשאלת מבלי . להסתבך השאלה המתח שבין הזאת יתר הזיקה על באה המידה לעם לידי היהודי ביטוי בדיון פילוסופי , נתנה המגילה לשאלה הזאת פתרון מופלא בפשטותו ובאופן הטבעי שבו היא מנסחת אותו . את הכיוון הזה ראוי לאמץ גם היום . מצד אחד , המגילה מגדירה חד משמעית את מדינת ישראל כ " מדינה יהודית , " ומבהירה שהיא "תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות . " מצד שני , באותה נשימה היא מוסיפה שהמדינה "תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה " ו " תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה . " במילים פשוטות : המגילה מבחינה בין לאומיות לאזרחות . הגדרתה הלאומית של המדינה היא יהודית , הלאום שהיא באה להעניק לו ביטוי מדיני הוא הלאום היהודי , ועם זאת כל אזרחיה שווים בפני החוק . כלומר , ליהודי מברוקלין תהיה ההתאזרחות בישראל קלה יותר מאשר לכל מהגר אחר , אבל מרגע שהתאזרח אין לו עדיפות על האזרח הלא יהודי . לכן , ביחס לשאלה הגדולה - מדינת היהודים או מדינת כל אזרחיה , התשובה היא : גם וגם . ישראל היא בו זמנית גם מדינתו...
אל הספר