מהוצג' לפני אה המכבד שנה מאה את אחרי שנה עצמו : באזל ארץ אינו , וחמישים ישראל צריך עוד הייתה שנה להגן אחרי ארצנו על הציונות הקמת הריבונית . המדינה הטיעון שהוגלינו , שום ההיסטורי ממנה יהודי ומעולם לא זנחנו את הטענה לזכותנו עליה ; ובניגוד למתיישבים באוסטרליה , בדרום אפריקה או בצפון אמריקה , למשל , חזרנו אל מולדתנו , ולא הקמנו לעצמנו מולדת חדשה . והטיעון המבוסס על כורח , דהיינו , שעם נרדף עד חרמה , אשר איש על פני כדור הארץ לא היה מוכן להעניק לו מקלט , זקוק לפחות למקום אחד משלו , הוצג לפני חמישים שנה , באורח טרגי ונחרץ , אחרי השואה . יתר על כן , ככלות חמישים השנה האחרונות של בניית המדינה בעזרת הגניוס של היהודים ועמלם , וההגנה עליה בדם יהודי , ההתכחשות לזכותו של העם היהודי על ארצו אינה ראויה אפילו לתגובה . איש אינו מבקש מאוסטרליה להצדיק את זכותה לנשום . העת שבה היה על ישראל להצדיק את זכותה לנשום חלפה זה מכבר . אין זה אומר שהמכחישים נעלמו מהאופק . אומות שלמות מכחישות . ליגות שלמות של אומות מכחישות . הרי גם האו " ם , המתיימר לדבר בשם האנושות כולה , היה עדיין כופר בלגיטימיות של המדינה היהודית ...
אל הספר