ה ' צטרפותו בגין , תקופה של יגאל קצרה ידין לאחר עם תנועת כינונה ד בשנת " ש שבראשה , 1977 העלתה עמד , לממשלת את חמתו מנחם של עמוס קינן . הוא כתב בטורו השבועי בעיתון ידיעות אחרונות , כי הארכיאולוג של העתיד יגלה מקטרת בין עיי החרבות של הבית השלישי - ברמזו למקצועו של ידין ולהרגלי העישון שלו . אחרי ביקור סאדאת והסכמי קמפ דייוויד , התהפך הגלגל . אותו קינן החל לשבח ולהלל את מנחם בגין . מאמריו היו ספוגים שיכרון קץ הסכסוך וחזון הגאולה . קינן אינו יוצא מן הכלל , הוא דווקא מעיד על הכלל . השיח הציבורי בישראל טעון במתח הגבוה שבין גאולה לחורבן . מאורעות פעוטים וחשובים , תהליכים שוליים ומרכזיים , נתפסים ונידונים כעלייה על מסלול החורבן הבלתי נמנע או באתחלתא דגאולה , תלוי בדין ותלוי בדיין . העתיד מתואר , בצורה אובססיבית , במונחים של גאולה מלהיבה או של חורבן איום . לעתים , תמונת העתיד היא חיבור או סינתזה של שניהם גם יחד . יש הרואים את הגאולה כחורבן ויש כאלה שעבורם החורבן הוא הוא הגאולה . רבים , והם אינם חסרי השפעה וכוח , רואים בחורבן פלשתין את גאולת ישראל . הם חושבים שהחורבן הפלשתיני הגמור יביא גאולה של...
אל הספר