כ ' שהוקמה שונות של מדינת היחסים ישראל הרצויים , שלטו בציבור בין המורשת היהודי והלאומיות במדינה הצעירה היהודית שלוש לבין תפישות המבנה המדיני החדש , ושלושתן היו המשך רציף של תפישות אידיאולוגיות ששגשגו בתקופה שקדמה לשנת . 1948 הראשונה , הלא ציונית , טענה שיש סתירה בין יהדות לבין מדינה , ושללה את קיומה של המדינה היהודית מכל וכל . השנייה , הציונות הדתית , סברה שיש להעניק למדינה המתהווה מאפיינים יהודיים שילכו ויגברו , ילכו ויעמיקו , עד כי בסופו של דבר מדינת ישראל תהיה מדינה יהודית בכל תחומי חייה . התפישה השלישית , שהייתה דומיננטית אז , ראתה במדינה ביטוי לחברה דמוקרטית המקיימת חופש דת לכל אזרחיה , אך מבוססת על יסודות יהודיים מוצקים ומובהקים בתחום השפה ( העברית , ( האזרחות ( חוק השבות , ( ודיני האישות , ועל מטען תרבותי מסורתי המהווה תשתית אשר משלבת שילוב הרמוני בין התרבות ההומניסטית ליברלית המערבית ובין הספרות , הפילוסופיה , המוסר והערכים האנושיים שבמסורת היהודית . בשנותיה הראשונות של המדינה הייתה התפישה הראשונה , האנטי ציונית , דחויה לקרן זווית , ובמרכז הבמה התנהל מאבק - חריף לעתים - בין הצי...
אל הספר