אסף שגיב ב יספרו שהוא צוואת מכנה האלוהים "המקצב מצביע המסתורי הפילוסוף והמיוחד הצרפתי במינו " ברנאר המאפיין אנרי את לוי יחסם על של מה האינטלקטואלים המערביים מאז המאה השמונה עשרה כלפי רעיון המדינה . לדבריו , יחס זה נע כל העת בין התלהבות עיוורת לתיעוב לא פחות עיוור ממנה . "רגע אין הם מתנבאים אלא בלשון אידיאולוגיות של צהרים , שבדומה למארכסיזם או ליעקוביניזם הקלאסי אינן מעלות בדעתן גאולה מחוץ למכונות ענק לתכנות האושר , הלאמתו והפיכתו לעניינה של החברה ; ורגע הם חוזרים בהם , כמו אחרי פורענות שהשלימה את מעגלה , ופונים לעבר מחשבות של דמדומים , ואז , לאור האנרכיזם שנשלף לפתע כמו קמיע , אין להם משימה דחופה יותר מאשר להתכחש למדינה שהפכה לאבי אבות הטומאה , התגלמותו של הרע המוחלט והשנוא . " גלגוליה של האינטליגנציה השמאלית הרדיקלית בישראל משקפים בעיקר את הפעימה השנייה במקצב זה . אם קיימת עמדה עקבית אחת המשותפת לאינטלקטואלים יהודים שהתנגדו לציונות האקטיביסטית בשנות השלושים והארבעים ולאליטה האקדמית המתלכדת כיום מאחורי העמדה המתכנה "פוסט ציונות , " הרי זוהי אותה סלידה מעצם מהותה של הישות המדינית . ו...
אל הספר