ב ישנים העליון האחרונות . בניווטו נתנו של הנשיא דפי תכלת אהרן במה ברק נדדה לביקורת הרשות מקיפה השופטת על בית הרחק המשפט מעבר לגבולותיה הראויים במשטר דמוקרטי , תוך שהיא כופה את השקפת עולמה על חוקי המדינה בשם ה"נאורות , " ובכך נוטלת לעצמה את הסמכות המוקנית לנציגיו הנבחרים של העם . אך יש הבדל תהומי בין התנגדות לקריירה החדשה של בית המשפט כפוסק עליון בכל עניין העומד להכרעת הכנסת והממשלה , ובין הטענה שבתי המשפט חורגים מסמכותם גם כאשר הם פועלים כבתי משפט . ככלות הכל , מישה 1 חייב להעמיד עבריינים לדין ולגזור את עונשם . קריאת תיגר על סמכותם של בתי המשפט כפוסק האחרון בתחום זה היא הזמנה לאנרכיה . אך בחודשים האחרונים , כך בדיוק נהגו חלק ממבקרי בית המשפט העליון - כמעט כולם מזוהים עם תנועת ש"ס . ב 17 במרס , , 1999 הורשע יושב ראש ש " ס , אריה דרעי , בבית המשפט המחוזי בירושלים , בחמש עבירות שוחד , מרמה והפרת אמונים . עד להרשעתו של דרעי , עמדה ש " ס בחזית ההתנגדות לקו האקטיביסטי של בית המשפט העליון , וגם אם הצהרות מנהיגיה חרגו לעתים מגבולות הטעם הטוב , נותר תוכן מחאתם בדרך כלל במסגרת הוויכוח הדמוקרטי ...
אל הספר