זאב ספראי ואבי שגיא , עורכים ' בין סמכות לאוטונומיה במסורת ישראל' הקיבוץ המאוחד , התשנ " ז וו 5 עמודים ביקורת : יוסף יצחק ליפשיץ ך ^ במהלך מסעו אל עצמו , השיל מעליו rn f f האדם המודרני רבות מחובותיו עתיקות היומין , ובראשן השיל את הדת . עולו של האל נראה מיותר כאשר המחשבה היא הוכחה מספקת לקיומו של האדם . המציאות של האדם המודרני היא זו הנובעת מתוכו , ממחשבתו ; המחשבה המודרנית הובילה את כל אפיקי החיים להתמקדות ביחיד ובעולמו : האמנות הפכה יותר ויותר אימפרסיוניסטית , תודעתית , חסרת מסגרות , חופשית . גם החשיבה המדינית השתחררה מתלותה בסמכות הריבון , ויצרה שלטון מלא בלמים ואיזונים , המנסה לנטרל כל כוח ולהעביר את ניהול המדינה מידיהם של אנשי הסמכות לידי אנשי המקצוע . אף הדתות עצמן השתנו והתרכזו באדם היחיד , כדוגמת הנצרות הלותרנית שהשתחררה מן הכס הקדוש . הסמכות היא , אם כן , אויבתו המושבעת של האינדיבידואליזם . הספר בץ סנוםת לאוטונומיה במסורת ישראל , לקט מאמרים שנערך בידי חוקרי היהדות זאב ספראי ואבי שגיא , מנסה להתמודד עם המתח הזה מפרספקטיבה יהודית דתית , אך במידה מסוימת אף הוא
אל הספר