מרדכי בר–און בשנים האחרונות רווח בעולמנו , בכל הנוגע לסכסוך הישראלי–פלסטיני , השיח בדבר נרטיבים שונים שהצדדים המעורבים בסכסוך מספרים ואשר מתקיימים זה לצד זה וזה לעומת זה והם אחד מביטויי הסכסוך . השימוש במונח הזה נועד בדרך כלל לציין שלתולדות הסכסוך בכללו , ולקורות מלחמת 1948 בפרט , אין נוסח אחד המשקף את האמת בדבר מה שהתרחש ; ישנם רק נרטיבים שונים , ואף מנוגדים זה לזה , שזיקתם לאמת יחסית בלבד . כל צד משוכנע שהנרטיב שהוא דבק בו הוא הסיפור הנכון , ואילו סיפור יריבו שגוי או אף מזויף במזיד , ונועד לשרת אינטרסים שונים ולא את האמת . בחיבור זה נשוב לדון בזיקתם של נרטיבים לאמת . לפי שעה נראה בריבוי הנרטיבים ובעצם קיומם תופעה נוכחת ופעילה , שהיא גורם חשוב בסכסוך , ונבקש לברר כמה שאלות : מהו נרטיב ? אילו סוגים של נרטיבים פעילים בכל צד ? אילו פונקציות נועד הנרטיב למלא ? מה מעמדו של הנרטיב מול ההיסטוריוגרפיה המחקרית ? האם אפשר לגשר בין הנרטיבים המנוגדים ? מהו נרטיב ? בראשית דרכו בכתובים של המונח Narrative בלשון האנגלית , או Narraitia בצרפתית , הוא שימש במובן של סיפור עלילה . השימוש במילה זו במקום הת...
אל הספר