מחנה העובדים היהודים בצפון אוכלוסיית המחנה המגורים במחנה נועדו לבודדים , רווקים או בעלי משפחות שבאו בגפם לעבוד בחברה . עם הזמן השתנה המצב , והשתכנו בו גם זוגות נשואים . ארבעת מבני הקבע הדו–קומתיים נועדו מלכתחילה לסגל הבכיר , אך עם הזמן החלו להתגורר בהם גם פועלים . בשנת 1938 חיו במחנה ארבעים מאנשי הסגל הבכיר , ובכלל זה מהנדסים , מפקחים ופקידים ומאה וחמישים פועלים . יש לציין את ההפרדה במגורים ובחדר האוכל בין הפועלים לפקידים , המאפיינת מפעלים קולוניאליים . מספר העובדים ואנשי הצוות גדל משנה לשנה , ותמיד צר היה המקום במחנה . הבעיה החמירה במיוחד במהלך מלחמת העולם השנייה , אז גדלה ורבתה העבודה במפעל , והתרבו העובדים . דו"ח החברה משנת 1944 מתריע על כי מלבד שכונת המשפחות ' כל שאר הבתים והצריפים מתוכננים לרווקים בלבד . מחוסר מקום היו אלה נוסעים לירושלים מידי שבוע , ולאחרונה אף פעמיים ושלוש בשבוע , והמצב נהיה מאוד בלתי משביע רצון . ' הפתרון היה להגדיל את שכונת משפחות העובדים , אך לא להגדיל יותר את מחנה העובדים , שנותר במתכונת שתוארה לעיל עד תום התקופה . התפקודים שפעלו במחנה מטבח וחדר אוכל – במחנה...
אל הספר