הקמת הברכות ובתי החרושת

ברכות האידוי ותפרושתן המרחבית ברכות המלח וברכות הקרנליט בברכות נוצרה הזיקה בין מי ים המלח ואנרגיית השמש כדי להפיק את האשלג . בצפון נשאבו המים מן הים לברכות מעומק של 53 , 'מ העומק שריכוז המלחים בו הוא הגבוה ביותר . מן החוף נמשך צינור היניקה למרחק של 800 מ' אל מרחבי הים ( איור , ( 21 כדי להגיע לעומק הדרוש , אמודאים מתורכיה ביצעו את העבודה ( איור . ( 22 בדרום הוקמו הברכות בריחוק של 6 . 5 ק"מ מן הים , מחשש לשיטפונות ולשינוי מפלס הים , שינוי שחל כמעט מדי שנה . הדבר הצריך מערכת שאיבה מורכבת להזרמת מי הים לברכות . כאן נשאבו המים מעומק של 4–כ , 'מ שהיו העומק הממוצע של האגן הדרומי . המים הועברו אל ברכות בעלות שטח פנים רחב ונפח מים קטן , כדי להגדיל את קצב ההתאדות ולרכז את המלחים . לפיכך מערך הייצור בצפון ובדרום היה מערך עתיר שטח , שכלל תשלובת של ברכות אידוי , שהתחלקו לשני סוגים : ברכות מלח וברכות קרנליט . לצדן הוקמו מערכי צינורות ותעלות שהזינו וניקזו אותן , ולאחר מכן אף הובילו את התמיסה הסופית אל בית החרושת . הברכות השתרעו על המרחבים השטוחים בשטחי הזיכיון , והופרדו זו מזו בסוללות ' ) דמבות' ברוס...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב