הקמת מערכי התשתית הפיזית

התפתחות עורקי התחבורה להקמת המפעל נדרשה תשתית פיזית בתחומים מקומיים ואזוריים , כגון כביש ראשי שיחבר את האזור עם אזורים אחרים , דרכי עפר ומסילות ברזל , שיקשרו בין התפקודים השונים בשטחי הזיכיון , גשרי מעבר על הירדן , מערכת אספקת מים חיים , בניית סכרים למניעת שיטפונות והקמת תחנות כוח ליצירת אנרגיה . בעת שחברת האשלג קיבלה את שטחי הזיכיון בצפון לא היו בהם אלא כמה דרכי עפר ושבילים , כמו דרך העפר שהובילה מצומת יריחו אל חוף ים המלח ואל הירדן . שטחי הזיכיון בדרום היו חסרי תשתיות בכלל , וכדי להקים בהם את המפעל , פנה נובומייסקי אל חברת הנדסה בלונדון , Meik & Halcrow ומסר לידיהם את תכנון התשתיות באתר . הם שהו במקום כחודש ימים , למדו את מאפייניו , והגישו את תכניתם . זו עסקה בשלושה נושאים : תחבורה ונגישות ברחבי המפעל הדרומי והקשר שלו עם הצפון , אספקת מים ומניעת שיטפונות . כבישים ודרכי עפר באתר הצפוני נסללו שני כבישים : א . הכביש מנקודת המשטרה שלחוף ים המלח אל צומת יריחו – הכביש הסלול היחיד שהיה קיים באזור עוד קודם קישר בין יריחו לירושלים , ועבר במרחק של כתשעה ק"מ משטחי הזיכיון . הטופוגרפיה התלולה וה...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב