התקפת הנגד של 8 באוקטובר: כשל החשיבה המערכתית בפיקוד הדרום

שי תמרי תמונת מצב 8-6–ב באוקטובר 1973 מפתיחת המלחמה בידי המצרים 6–ב באוקטובר ועד התקפת הנגד נעשו בפיקוד הדרום שתי פעולות במקביל . הראשונה הייתה מגע רציף של הכוחות הסדירים עם הכוחות המצריים הצולחים , ובכלל זה חבירה למעוזים . בפעולה זו התקיימה למעשה המצווה של ' שובך יונים' – התכנית לתגבור הקו הקדמי ובלימה של מתקפה מצרית . השנייה הייתה צבירת כוח המילואים על פי תכנית ' סלע , ' בעזרת מובילים ובנסיעה על שרשראות . 7–ב באוקטובר התקיים בחמ"ל הפיקוד דיון בשאלה איזו דרך יש לנקוט עם צבירת הכוח המגויס . לדיון עלו שתי אפשרויות : האחת – פינוי מידי של כל המעוזים שאפשר לפנות , ייצוב קו הגנה בקו המגע וביצוע התקפת נגד בגזרה צרה על פי תכניות מתקפה מוכנות , שמטרתה הקמת ראש גשר מעבר לתעלה וחדירה למרחבי התמרון . האחרת – והיא שנבחרה בסופו של דבר – לטהר את המרחב שבין ציר החת"ם אל קו המים ולחדש את אחיזת הפיקוד בקו התעלה , נושא שלא תורגל מעולם . מטרתה של תכנית זו הייתה לכאורה להשיג את מטרת המלחמה על . 1 ' שובך יונים' הייתה התכנית של פיקוד הדרום להיערכות ולפרישת כוחות במערב סיני ועל קו תעלת סואץ למקרה שצבא מצרים ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב