נוסף על הדחיפה הפנימית לצפות לגאולה על הרקע הלאומי והדתי שלה , נודעת חשיבות רבה לרקע ההיסטורי כגורם להתעוררות תקוות הגאולה והתחזקותן . מדברי חנניה “ כה אמר ה ‘ פ שברתי את עול בבל . בעוד שנתים ימים אני משיב אל המקום הזה” וגו ‘ ( יר ‘ כח , ( 3-2 ברור שלרבים מן הגולים היה נהיר שהחזרה למולדת אפשרית רק אם תקרוס האימפריה הכשדית . מעצמה אינה נוטה לשחרר שבויים וגולים ביוזמתה , אלא במקרה יוצא דופן ועל–פי האינטרס שלה . ביטוי לכך בדברי ירמיהו : “ עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל שביהם החזיקו בם מאנו שלחם” ( יר ‘ נ . ( 33 לפיכך כל אירוע שהיה יכול להתפרש כאות לנפילתה הקרובה של המעצמה המגלה , או אפילו צעד העשוי להתפרש כשנוי לטובה במדיניות המלך הריבון , הגביר את תקוות הגאולה . קשיים ומשברים שפוקדים אימפריה , כמו מפלה במלחמה או מרד פנימי , הם בדרך כלל מצע טוב להתעוררות ולהתחזקות תקוות בקרב כנועים וגולים ( ראו יש ‘ יד . ( 29-28 נבואת חנניה בן עזור בעניין שבירת עול בבל ושובו של יכניה “ מלך יהודה” נאמרה בשנה הרביעית לצדקיהו ( יר ‘ כח , ( 1 היא השנה האחת–עשרה לנבוכדנאצר 594 / 3 ) לפסה “ נ , ( ולא במקר...
אל הספר