כבר העירו החוקרים שעצם השמירה על רשימות היחס וההיבדלות מרצון בגולה , יש בהן כדי לרמז על נטייה ותקווה לחזור למולדת , “ לירושלם ויהודה איש לעירו” ( עז ‘ ב . ( 1 העובדה שהחוזרים לציון ידעו מה המוצא הגיאוגרפי של אבותיהם הגולים מעידה שהם שמרו על זהותם האתנית–הלאומית וקיוו לחזור ליישובם . בגולה הם רק גרו , מלשון “ , ”גר שענינו לגור מחוץ לארץ המולדת ( עז ‘ א : 4 “ וכל הנשאר מכל המקומות אשר הוא גר . ( ”שם הם גרים בבבל , “ בארץ , ”נוכריה ולא תושבי קבע בה ( השוו שמ ‘ ב . ( 22 הדבר בולט אצל הכוהנים הגולים . הם שמרו על מעמדם ככוהנים במסגרת ארגון של ארבע משפחות כהונה אף על–פי שלא היה מקדש לה ‘ בבבל ולא היו קורבנות ולא מתנות כהונה . שמירה על מעמדם כמשרתים בקודש באה מתוך תקווה לגאולה ולשרת שוב במקדש בירושלים ולכן הם חזרו בהמוניהם לציון ( עז ‘ ב ; 39-36 , 64 נחמ ‘ ז -39 . ( 64 , 41 גם הרצף ההיסטורי של מוסדות ההנהגה מלמדת שלא פגה התוחלת להיגאל , לחזור למולדת ולחדש את המוסדות על–פי הסדר הישן שהיה לפני החורבן . התפילה בכיוון ירושלים ( דניאל ) היא פעולה סמלית המבטאת את הרצון לשוב לירושלים ( השוו “ תפילת ,...
אל הספר